מסע ומתן

10 קילומטרים של אתגרים, 2,000 חניכים, מסע אחד. חניכי "אחריי!", שלא נחו לרגע בשנת הקורונה והתנדבו יחד עם אנשי הקרן לידידות, התומכת בארגון באופן שוטף, יצאו בקרוב לחוויה בלתי נשכחת במסע שמהווה את אחד מאירועי השיא בפעילותם

המסע הזה כבר הפך למסורת. ב־11 ביוני לפנות בוקר יצאו לדרך 2,000 חניכי "אחריי!" למסע אלונקות לילי מחרבת סעדים שבהרי ירושלים, לאורך 10 ק"מ ולמשך יומיים של אתגר ופעילות ספורטיבית עצימה. המסע הוא חלק מסדרה בת יומיים, שבה כל החניכים נפגשים יחד בשטח ועולים בטור אחד משותף לפסגת הר הרצל, שם בטקס רב רושם מציינים את סיום שנת הפעילות. כקבוצה וכיחידים ילמדו לגבור על הקשיים, לסמן מטרה ולהגיע אליה.

אחריי! נוסד לפני 23 שנה, במטרה לפתח מנהיגות צעירה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל על ידי הטמעת תחושת מסוגלות ושייכות בבני הנוער, ומתוך כך לתת לכל אחד ואחת מהחניכים את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל האדיר הטמון בהם ולהיות אזרחים שווים ותורמים במדינה, ללא קשר למקום שבו נולדו ולסביבה שבה גדלו. עם השנים אחריי! הלכך והתרחב. בשנה האחרונה השתתפו בפעילויותיו מעל 8,000 חניכים. כיום הארגון מפעיל מדי שנה יותר מ־350 קבוצות במגוון תחומי עשייה, החל מקבוצות נוער, דרך מסגרות שנת שירות ומגוון מכינות, ועד לארגון בוגרים שמתרחב מדי שנה.

"עצם העלייה להר הרצל, המקום שמחבר בין יד ושם לבית העלמין הצבאי ולחלקת גדולי האומה, יוצרת תחושת שייכות. כולם ביחד במסעות האלה: כל חלקי החברה הישראלית וכל שבטיה, בחוויה שמלמדת על איתנות כמפתח משמעותי מאוד להצלחה", אומר הלל שלו, סמנכ"ל שותפויות בארגון. "אחריי! מעניק לחניכים תחושת מסוגלות ושייכות על ידי חוויה בלתי נשכחת של עבודה קשה, היכרות עם האחר, עבודה למען הקהילה, עבודה בקבוצה, פיתוח מנהיגות אישית ולקיחת אחריות – על עצמם ועל הסביבה.

"תמיכת הקרן לידידות מאפשרת לנו את כל הפעילויות האלה, ושנת הקורונה היוותה דוגמה מצוינת לכך. מעבר לעובדה שהקרן מסייעת במימון פעילות אחה"צ בקרב 277 חניכים וחניכות יוצאי העדה האתיופית ב־22 רשויות, החניכים לא הפסיקו את ההתנדבויות שלהם לרגע. הפעילות האינטנסיבית ביותר הייתה עם אנשי הקרן, בין היתר בחמ"ל הטלפוני שפתחנו לקשישים ברוסית, אמהרית ועברית. יחד עם אנשי הקרן חילקנו חבילות מזון, חבילות לקראת חג החנוכה ועוד".

בין הצועדים במסע יהיה נתנאל אנגדה (28), סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון, בוגר אחריי! וכיום רכז בארגון. אנגדה, בן בכור במשפחה בת ארבעה אחים, נולד וגדל בשכונה י"א בבאר שבע ולמד בישיבת אמי"ת. לקראת סוף לימודיו בתיכון הצטרף לקבוצת אחריי! בעיר. בצבא התגייס לסיירת גולני, סיים מסלול ויצא לקורס מ"כים.

"בתחילת כיתה י"א אחד החברים שלי סיפר לי על אימון קשה שהוא עבר באחריי! והזמין אותי לנסות", הוא משחזר. "הגעתי לאימון הראשון שלי ואני זוכר שהוא היה מאוד קשה, אבל קיבלתי תמיכה מאנשים שלא הכירו אותי ומהמדריכים. מאימון לאימון התחברתי לחברים בקבוצה, ואחרי שחזרתי מסדרת חנוכה כבר הייתי 'אחרייניק', וכך נשארתי עד סוף התיכון.

"תמיד חלמתי לעסוק במקצוע ריאלי שיאתגר אותי ואת החשיבה שלי ושמעתי על הנדסה. לאחר שהגעתי לישיבה הבנתי שאני רוצה להיות מהנדס חשמל. כשסיימתי תיכון הבנתי שבמהלך הלימודים אחזור להדריך, וגם זה במקום מסוים היה הגשמת חלום. כאיש צוות העשייה והתהליך שעוברים עם החניכים והחניכות בקבוצה, גם במישור האישי וגם בפן הקבוצתי־סביבתי, הם מהדברים העיקריים שמשאירים אותי פה, וכמובן ההון האנושי שיש בארגון, צוות המדריכים והרכזים, שעובדים ביחד בסביבה מלמדת ומשתפת למען טובת החניכים בקצה.

"הדבר החשוב ביותר שקיבלתי היה תחושת המסוגלות. כנער הייתי מאוד ביישן, והרבה פעמים העדפתי להיות בשקט בצד ולזרום מאשר לקחת יוזמה ולהניע תהליכים. לאורך התקופה שלי באחריי! למדתי איך להביע את עצמי. אני חושב שהרגע שהראה לי שאני יכול לעשות כל דבר שארצה היה שבסוף השנה בניתי והעברתי אימון מלא לקבוצה שלי, מה שבתחילת השנה חשבתי שלא אצליח לעשות".

מהי לדעתך חשיבות המסע?

"העובדה שבמהלך המסע, בתור חניך באחריי!, אתה לומד להכיר את הצבא ואת מגוון האפשרויות שקיימות בו, ותוך כדי גם את המדינה והעיר שבהן אתה חי. אתה יוצא להתנדב ולהשפיע בסביבה הקרובה שלך – משפחה, חברים ושכונה, ומבין שכל אחד יכול לשנות. אתה מקבל כלים להתמודד עם אתגרים שונים, ולומד לשמוע ולקבל מגוון דעות גם אם אתה לא מסכים איתן או אם מי שאמר אותן שונה ממך".