אילנה עמיחי, רכזת מרחבית באזור ירושלים, מעלה אדומים ובית שמש. אם ל-4, סבתא לנכדה. גרה בנופי פרת
אילנה עמיחי מגיעה מרקע של אימון והנחייה של משפחות רווחה. בקרן לידידות, תפקידה ליישם ולבצע באזור עליו היא מופקדת, את תוכניות הקרן. "במילים אחרות, אני מנסה לעזור לכמה שיותר אנשים", היא אומרת. "בימים אלה אנחנו קרובים לתשע מאות איש שנעזרים בקרן לידידות ויש עוד מאתיים בהמתנה. אם בעבר, כמאמנת של משפחות רווחה נתתי חכות, היום אני נותנת דגים. זה מעבר מקצה לקצה. לכל אחד יש סיפור, אבל בעבודה מול הקשישים אני רואה את חדלות החיים מול העיניים ועד כמה החיים נזילים".
מה הייחוד שאת מביאה אל התפקיד ומה מבחינתך הדבר החשוב ביותר במסגרתו?
"הרבה נשמה. החלק שהכי נוגע בי הוא ביקורי הבית. ימים שלמים של כיתות רגליים לתוך בתים של אנשים רק בשביל להסתכל בעיניים שלהם ולראות מה הדבר. אני מבינה שאולי אני האדם היחידי שהם פתחו לו את הדלת במשך השבוע. מרגישה את הבדידות הגדולה. הרבה פעמים שואלים אותי מתי אגיע שוב. יש מוטבים שמתקשרים כל הזמן, ואני עושה מאמץ כדי לערוך עוד ביקור ועוד ביקור לבודדים שנפשי קשורה בנפשם, לפעמים על הדרך, לפעמים בערב, לפעמים בחנוכה כדי להדליק איתם נרות. גם אם לזמן קצר, להכיל את מה שהם רוצים להגיד באותו רגע שהם זקוקים".
איזה מפגש נחקק אצלך במהלך עבודתך בקרן?
"יש גברת עיוורת שאני מלווה אותה מרגע כניסתי לתפקיד. היא נכנסה לי ללב. היא לא רואה, אבל מרגישה מאוד את מי שנמצא מולה. אישה מאוד מיוחדת. אני מזכירה לה כמה היא אמיצה וכמה דברים עברה בחיים, והיא מרימה את הראש. זה נפלא, לדעת שאני יכולה לעזור לאנשים".
מה הרגע שגרם לך לבכות?
"היו כמה וכמה רגעים שגרמו לי לבכות. באחד מביקורי הבית, הקשיש שאל: 'מתי תבואי שוב? בטח יש לך הרבה אנשים. אולי אני כבר אמות עד אז'".
מה המצוקה הגדולה ביותר שאת נתקלת בה?
"הבדידות. זה משהו שאין לנו דרך להקל עליו באמת, למרות שיש מתנדבים. זה כמו טיפה בים. ביום הזה, שאני מבינה שאני האדם היחיד שפתח את הדלת של הקשיש מזה כמה ימים, פתאום הבדידות היא הדבר הנורא מכל".
איך יוצרים סדרי עדיפויות ומחליטים מה בא לפני מה ומה יכול לחכות?
"מעבר למה שמוכתב לנו בהנחיות הברורות של הקרן והמטלות השגרתיות, אני לוקחת את סך כל המשימות ובונה תעדוף. אני קובעת לו"ז לפחות שבוע קדימה מראש ויודעת שאני מכסה את כל מה שיש לי בצנרת. הדינמיקה של הקרן היא שתמיד יהיה עוד משהו".
מה הדבר הכי חשוב שאנשים לא יודעים על הקרן לידידות וכדאי שידעו?
"שהיא עוזרת בהמון תחומים ולא רק לקשישים, למשפחות או לנשים מוכות. סיוע בבתי חולים, לנוער בסיכון, לפנימיות, לבתי תמחוי, לביטחון ועוד ועוד. תחומי הפעילות של הקרן נרחבים, והמדינה מכירה יותר ויותר את איכויותיה של הקרן כשותפה עיקרית ביישום ובהפעלה של תהליכים מקדמי רווחה. אנחנו, לעומת לשכות הרווחה, מתנהלים באופן מאוד פשוט, פחות בירוקרטיה, עם תשובות און ליין, בלי התנהלות סיזיפית והמתנה מייגעת".
מה הביא אותך אל הקרן לידידות ומה משאיר אותך בה?
"כשמקום עבודתי הקודם נסגר, חיפשתי מקום שאוכל לעשות בו טוב ומצאתי את הקרן לידידות".