נגה אבבה ביראנו חלמה זמן רב להתאחד עם משפחתה. הוריה ושלוש אחיותיה עלו לישראל לפני 12 שנה, והיא נשארה מאחור באתיופיה ולא יכלה להצטרף אליהם כי הייתה כבר נשואה. בסיוע הקרן סוף סוף החלום התגשם
"החיים באתיופיה קשים", אומרת נגה אבבה ביראנו עם הנחיתה בארץ. "בעלי ואני עזבנו את הכפר שלנו ועברנו לגונדר, שם נאלצנו לחכות לאישור העלייה לישראל. אתיופיה היא המדינה שבה נולדנו, אבל מתייחסים אלינו אחרת כי אנחנו יהודים. בגונדר היינו בלי בית אמיתי, בלי שורשים, בלי שום ביטחון.
"בזמן שהחיים באתיופיה היו כל כך קשים הלב שלי היה בישראל, עם המשפחה שכבר נמצאת שם. הרגשתי קרועה, מתגעגעת אליהם בלי סוף, וחולמת על הרגע שבו סוף סוף אחבק את אבא ואימא. חיכיתי לרגע שבו הילדים שלי, שמעולם לא הרגישו את החיבוק של סבתא שלהם, יוכלו סוף סוף להרגיש את החום של משפחה אוהבת.
"זה נפלא לדעת לראשונה זה 12 שנה שתפילותיי נענו, שאלוהים אוהב אותי ושסוף סוף אהיה עם המשפחה שלי, בבית בישראל. בזכות הקרן לידידות משפחתי ואני עלינו ארצה והתאחדנו סוף סוף עם שאר בני המשפחה".