טיפול בטראומת מלחמה אצל ילדי העולים

"מעולם לא היינו תחת ירי רקטות, הבהלנו. ניסיתי להרגיע את ילדיי כדי שלא יבהלו, אבל זה היה ממש מפחיד", – מספרת מריה פוקאלוב שעלתה ביחד עם שני ילדיה איוון (16) וליובה (11) מאוקראינה עם עזרה של קרן לידידות. " כשאתה שומע אזעקה לראשונה אתה מגיב עליה בפחד. גם אחרי שהמלחמה הסתיימה פתאום שמתי לב – כשאני מסתובבת ברחוב אני אוטומטית מחפשת מקלט אפשרי אם תצפור אזעקה. בהחלט, זה השפיע עלינו. לכן כאשר רכזת קרן לידידות בבת ים הציעה לנו בקבוצת ווטסאפ סגורה להשתתף בסדנא על איך להתמודד עם לחץ ואירועים מלחיצים, הסכמנו מיד".

כל ילד ממוצע בארץ יודע מה צריך לעשות ברגע ששומעים אזעקה. אבל אצל עולים חדשים זה אחרת. רובם עוד לא מבינים את השפה ולא מכירים את הנחיות של פיקוד העורף, הם באים ממציאות אחרת בה אין ירי של טילים ואולי עדיין אין להם חברים ישראלים לתמוך בהם ולהסביר מה עליהם לעשות.

מאירה סזונוב היא פסיכולוגית קלינית לילדים, היא מתמחה בטיפולים בטראומות מלחמה. היא בעצמה עולה חדשה – היא עלתה מאוקראינה ב-2020 וכעת מתגוררת בבת ים. היא במקור באה ממזרח אוקראינה – השטח שנכבש על ידי המורדים הפרו-רוסים. בגלל המלחמה היא נעלצה לעזוב את האזור ואחר כך עבדה הרבה עם ילדים ונערים שספגו טראומת מלחמה. אבל היא לא יכלה לדמיין שהמלחמה תרדוף אחריה גם בארץ.

"כשהתחיל הירי של רקטות על מרכז הארץ בזמן המבצע שומר החומות מיד קלטתי שנסיון וידע שלי יכולים לעזור לאנשים", היא מספרת. "פניתי לעיריית בת ים והצעתי להם את שירותיי. באופן טבעי הם פנו לקרן לידיות וביחד התחלנו ליישם את הפרויקט של סדנאות לילדים של עולים חדשים על איך להתמודד עם הלחץ. הילדים של עולים הם נפגעים יותר כי הם לא מוכנים לזה. כשילדים צברים מקבלים הסבר בביה"ס, הילדים של עולים לא יודעים איך להתנהג ואיך להתמודד עם זה. הלחץ של המלחמה עלול לגרום להם נזק והשלכות לטווח הארוך על בריאותם הנפשית והפיזית".

בעזרת הקרן לידידות הוקמו 2 קבוצות בבת ים: לילדים בגילאי 7-12  ולנערים בגילאי 13-18, בכל קבוצה בערך 15  משתתפים. זאת סדנא מורכבת מארבע חלקים: טיפול באומנות, טיפול במשחק, טיפול במוזיקה וטכניקות לוויסות עצמי.

"לפני שהילד מודע לכך שהוא עובר סטרס או חוויה קשה הגוף שלו כבר מגיב לאירוע זה. רגשות חזקים שלא קיבלו ביטוי חיצוני "נתקעים" בגוף בצורה של חסמים, תקיעויות, כאב נודד או פסיכוסומטי", מסבירה מאירה. "המשתתפים משתחררים מרגשות "התקועים" בגוף במהלך פעילויות אקטיביות ובאמצעות וטרפיה דרך מוסיקה וקצב. זה מאפשר לילדים להתנתק מפעילות קוגניטיבית מאומצת, להוריד את המתח ולשפר את יכולת הריכוז. שימוש בטכניקות אלה מאפשר לילדים לעבוד עם בעיות שהם לא מסוגלים לבטא באופן מילולי".

הבן של מריה פורקלוב, איוון מספר שהוא ציפה לזה שיהיו אזעקות בתל אביב. "אמא סיפרה על החברים שלנו באשקלון ששמעו אזעקות, אני גם קורא חדשות, אז ציפיתי שזה אולי יגיע אלינו ועדיין זה היה מלחיץ. אפילו כשאנחנו במקלט הגוף מגיב ללחץ. לקחתי את אחותי למפגשים של מאירה וזה עזר! היא לימדה אותנו כל מני טכניקות איך להתמודד עם לחץ ואיך לעזור לאנשים אחרים. אני חושב שזה מאד חשוב. הייתי רוצה לראות יותר פעילות מסוג זה".

תרומה התנדבות
דילוג לתוכן