ז'יטומיר שוכנת בחלקה המערבי של אוקראינה. בשנת 2006 הקים בפאתי ז'יטומיר רב העיר ושליח חב"ד הראשי באזור, הרב שלמה וילהלם, את כפר החינוך "אור אבנר", בו מתגוררים ילדים יהודים ללא עורף משפחתי. זהו המקום שאליו זורם המידע מאנשי הקהילות השונות ומהרשויות על אודות ילדים במצוקה ומשם הדרך קצרה עד לחילוצם על ידי ארגון חב"ד והקרן לידידות ולהעברתם לבית הילדים המעניק להם בית חם בניהולה של הגב' מלכי בוקיעט וצוות טיפולי מיומן מישראל.
עם המתקפה הרוסית על אוקראינה, דיווח הרב וילהלם על התקרבותם המהירה של הכוחות הרוסים לאזור, והנחה לפנות את בית הילדים ללא דיחוי. המשימה הראשונה שניצבה בפני הצוות הייתה לשדר רוגע בפני הילדים, למרות הדי המלחמה שבחוץ. גם הקרן לידידות נחלצה מייד לסיוע וגייסה כ-4 מיליון דולר לעזור ליהודים שנפגעו באוקראינה, ביניהם כפר הילדים "עלומים". למבצע זה חברו הקרן לידידות, משרד החוץ, הסוכנות היהודית, נתיב ומשרד הקליטה.
60 ילדים, הקטן שבהם בן שנתיים, מהם שניים עם צרכים מיוחדים ורק רבע דוברי עברית, צוידו בחיפזון אך ורק בפריטים בסיסיים: מעט בגדים, תרופות אישיות וחפצים חיוניים. מקץ זמן קצר הועלו על האוטובוס שהמתין להם, בשעה שהצוות העמיס על האוטובוס מזון לנסיעה הארוכה והמאתגרת לכיוון מערב. על הדיווחים השוטפים מהשטח בדבר מיקומי ההפצצות הופקדו אנשי חב"ד, במטרה לשמור על הילדים שבאוטובוס רחוקים ככל האפשר מהן. על אוטובוס נוסף הועלו משפחות מז'יטומיר.
זו הייתה ראשיתם של נדודים ותלאות שנמשכו שבוע וחצי מראשית המתקפה הרוסית. חרף העובדה שלא ברור היה מה ילד יום ומה צופנות השעות, תוך כדי תנועה, אנשי הקרן לידידות ואנשי חב"ד תרו אחר מחסה בטוח עבור הילדים. זו הייתה דרך קשה, מפחידה ורוויית דמעות. מציאות חדשה ואלימה נכפתה מבחוץ על הילדים, כולם ללא עורף משפחתי, שמצאו בבית הילדים מזור ומרגוע. אנשי הצוות שעל האוטובוס, בהם הרב וילהלם, עסקו כל העת במתן תמיכה ומעטפת מתאימה, כדי לחסוך מהם טראומות ככל הניתן. הילדים הגדולים (14 -15) הבינו את גודל השעה וגויסו אף הם לעזור בהרגעתם של הקטנים. הסיסמה שליוותה את מסע ההימלטות הייתה: "כולם למען כולם".
אינספור מחסומים איימו לעצור את נסיעתם של האוטובוסים לאורך הנסיעה הפתלתלה. בחלקם, כלל לא היה בטוח שמי שעומדים במחסום אכן יאפשרו את המשך המסע. רק לאחר שעות ארוכות בכבישים ובשטחים פתוחים, כשמחוץ לאוטובוס נשמעו קול שריקות הפגזים והנחיתות, הגיע אוטובוס ילדי ז'יטומיר לאזור הרי הקרפטים, שם בית חב"ד שכרו מלון עבור התלמידים. המלון שימש פתרון זמני שאיפשר לילדים ולצוות המלווה לסייע להם בארגון בגדים, כלי רחצה ועוד חוסרים שהתגלו לאורך הדרך בשל הפינוי מהיר.
המשך הלחימה בין רוסיה לאוקראינה הוביל להחלטה להעביר את ילדי ז'יטומיר לרומניה, ומשם להוציא למענם מטוס שיעבירם לישראל. בשיתוף עם שגרירות ישראל ברומניה, עשו אנשי הקרן לידידות לילות כימים כדי לארגן את כל המסמכים הדרושים לכל אחד מהילדים, ובכך הכשירו את הדרך למעבר הגבול בין אוקראינה לרומניה. לא לכל הילדים היו דרכונים מסודרים או מסמכים. הקרן עזרה גם בתחבורה, לינה, אוכל וקשרים עם אנשים מקומיים שהיו נכונים לעזור ויכלו לפעול למען הילדים.
ברומניה ציפה לילדים רגע נוסף לחיזוק האמונה בבני האדם ובטוב שבהם: אנשי הקהילה היהודית המתינו להם עם 100 מנות מזון כשר וחם, ואנשי הקהילה הנוצרית אספו למענם תיקים ומזוודות, כדי שיוכלו לאפסן את צרורותיהם הקטנים בתוכם.
פייגה אורגד, מבית חב"ד בקלוּז'-נאפּוֹקָה, עיר בצפון-מערב רומניה, מספרת שהקהילה המקומית מונה כ-200 איש, בהם משפחות, יהודים צרפתים וסטודנטים לרפואה מישראל. "בערב שבת תכננו לארח כ-60 איש. הפעם, כבר בתחילת השבוע, נכנסתי למטבח, הוצאתי את כל מה שהיה לי במקפיא ופשוט הכנתי הכל. מרק, פסטה, בשר. רק שיהיה לילדים אוכל חם. הודעתי לסטודנטים שאנחנו חייבים עזרה. 30 סטודנטים הגיעו בארבע לפנות בוקר, הפשילו שרוולים ויחד עמדנו לבשל ולסדר. בנס היו לי מצבורים של בשר", היא מספרת ומוסיפה כי אנשי חב"ד דאגו להנעים את זמנם של הילדים והסיעו אותם באוטובוס ששכרו למשחקייה שתרמה לנו שעתיים בחינם. "עשינו למענם את הדבר הכי קרוב למחנה קיץ עם פעילויות", היא מספרת.
מבצע "ערבות ישראל" כלל את הבאתם של 60 ילדי בית הילדים, 40 ילדים מקהילת חב"ד בז'יטומיר ו-40 נוסעים נוספים, בהם אימהותיהם של חלק מהילדים, הצוות החינוכי וההנהלה אשר ליוו את הטיסה ובני משפחתו של רב העיר. המבצע במימון הקרן לידידות בוצע בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החוץ, הסוכנות היהודית, נתיב ומשרד הקליטה.
פעילות הקרן לידידות במדינות חמ"ע
בשנת 2014, בעת שסייר באוקראינה המדממת, זיהה נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין ז"ל את הצורך הבהול בהבאתם של יהודים ארצה. שם נפלה ההחלטה לצאת לדרך בהקמת מחלקת עלייה עצמאית בקרן, שתסייע ליהודים במצוקה ברחבי העולם לעלות ארצה.
מוסדות יהודיים ברחבי העולם הם יעדים לפשעים על רקע אנטישמי ולפיגועי טרור. מאז 2014 הקרן לידידות תומכת במוסדות של קהילות יהודיות ברחבי העולם ומסייעת באבטחה ובהגנה על מוסדות אלה ועל הבאים בשעריהן.
התפרצות הקורונה אף העלתה את הצורך בסיוע מוגבר. לצד העשייה השוטפת הקרן העבירה מענקי סיוע מיוחדים ובשנה הראשונה להתפרצות הקורונה סייעה בסכום כולל של כ-16 מיליון דולר תוך התמקדות בצרכים בסיסיים לילדים ולקשישים, עם דגש על אוכל ותרופות לקשישים באמצעות בתי תמחוי, אספקת חבילות מזון וכרטיסי מזון, ארוחות חמות, עזרה בבית, חימום לחורף וצרכי חירום חד פעמיים. לילדים בארוחות במוסדות החינוך ובפנימיות, בשוברים לרכישת בגדים, תחבורה וביטחון באמצעות 7 ארגונים מקומיים. הקרן אף שותפה בהפעלתם של 61 מחנות קיץ יומיים לצד מחנות שינה ומחנות אזוריים המוקדשים לאלפי ילדים יהודים בני 5- 15, במסגרת רשת מחנות הקיץ של FJC, שמעניקה מסגרת קיץ לילדי מדינות חבר העמים לשעבר – אלפים מהם ממשפחות דלות אמצעים.