"נדהמתי לגלות בית מלא בשקיות ללא רהיטים ושק שינה במקום מיטה. מייד נכנסנו לפעולה"

מיכל ביבר, רכזת שטח במרחב השרון ברשויות חדרה, אור עקיבא ואריאל. נשואה ואם ל-3, גרה ברעננה

מיכל ביבר הגיעה לעבודה בקרן לידידות לאחר שנים של עבודה עם אוטיסטים בוגרים, עבודה שעזרה לה ללמוד להסתכל על כל אדם פנימה ולהבין מה הצרכים שלו. "בתפקידי כרכזת שטח בקרן לידידות, המטרה שלי היא להצליח להגיע לכמה שיותר קשישים ברשויות שתחת אחריותי ואשר זקוקים לסיוע, מתוך רצון אמיתי וכנה לאפשר להם לקיים חיים בכבוד", היא אומרת ומוסיפה: "אני רואה חשיבות גדולה בלתת לקשישים הרגשה שרואים אותם ואת צרכיהם ומושיטים להם יד לעזרה. בהרבה מקרים האוכלוסייה הזו מרגישה שקופה לגמרי אל מול המערכות הביורוקרטיות השונות במדינה, ולכן חשוב מאוד בעיני דווקא להטות אוזן, להקשיב לצרכים ולתת קרן של תקווה".

מה הייחוד שאת מביאה אל התפקיד ומה מבחינתך הדבר החשוב ביותר במסגרתו?

"אני מביאה את היכולות שלי לראות ולהרגיש את האדם שאיתו אני מדברת או שאני מגיעה לבקר בביתו. מעבר לסיוע בדברים החומריים, יש לי את היכולת להבין בין השורות מה התחושות והרגשות שמלוות את האדם, ובאיזה דרכים נוספות הוא אולי זקוק לעזרה. אני מתעניינת באנשים שאני פוגשת, לא כי אני חייבת, אלא כי הם באמת חשובים לי".

ספרי על מפגש שנחקק אצלך במהלך העבודה בקרן.

"באחד מביקורי הבית הראשונים שלי בקרן הגעתי לקשישה בודדה המתגוררת בגבעת אולגה. נדהמתי לגלות בית מלא בשקיות ללא רהיטים ושק שינה במקום מיטה. במקרה הזה עבדנו יחד עם לשכת הרווחה באזור כדי לסייע לאותה קשישה לשפר באופן משמעותי את איכות חייה. היא קיבלה מיטה חדשה וכן סיוע קבוע לרכישת מוצרי מזון. בנוסף, יש מתנדבת קבועה שמשוחחת איתה בטלפון ואני משוחחת איתה בימי שישי ובערבי חג. כך יש לי גם הזדמנות לברך אותה לקראת השבת או החג וגם לבדוק מה שלומה ואם יש צרכים חדשים שהתעוררו, ואני יכולה לסייע בהם. בכל חודש אותה קשישה מתקשרת אלי אחרי שערכה קניות בסופר ומודה על העשייה ועל העזרה. מבחינתי זה אחד הרגעים המרגשים ביותר.

מקרה נוסף שריגש אותי במיוחד היה במסגרת מבצע חלוקה של חבילות שי ועציץ פורח לקשישים. הגעתי לבית של אחת הקשישות בחדרה, אולם בגלל הקורונה אי אפשר היה להיכנס פנימה. שוחחנו כמה דקות ליד הדלת וכאשר התכוונתי ללכת, היא ביקשה שאמתין רגע ונכנסה לדירה כדי להביא את הטלפון הסלולרי שלה. הקשישה ביקשה שאצלם אותה עם העציץ והשי שקיבלה מאיתנו, כדי שתהיה לה מזכרת מרגע מרגש שבו קיבלה מתנה וכדי שתוכל לשלוח את התמונה ולהראות איזה דבר יפה קיבלה".

איך יוצרים סדרי עדיפויות במהלך העבודה?

"סדרי העדיפויות שלי נבנים כך שאוכל למלא עבור הקשישים את הצרכים הבסיסיים והחשובים שהם זקוקים לפי יכולותיי. הצרכים הבסיסיים עבורי הם הדברים החשובים שבהם יש לי השפעה ויכולת לשפר את המצב אפילו במעט ומהר ככל האפשר".

במה ייחודה של הקרן?

"הקרן לידידות נמצאת תמיד בתנועה וחשיבה על פרוייקטים חדשים, זיהוי צרכים חדשים ומתן סיוע חדש. העובדה שהארגון נמצא כל הזמן בתנועה ובהתבוננות חברתית על אוכלוסיות שיכולות להיזדקק לסיוע היא מרגשת וגורמת לי לרצות לעשות ולתת עוד עבור אותם אנשים שזקוקים לכך".

מה מביא אותך אל הקרן ומה משאיר אותך בה?

"הגעתי לקרן ללא היכרות עם עבודה עם הגיל השלישי וגיליתי שיש פה מקום לעזור ולהשפיע ולהיות גורם חשוב עבור אוכלוסיה גדולה ומקסימה שראויה לתשומת לב מיוחדת. אוכלוסיה זו, כמו אוכלוסיות רבות אחרות שנקלעו למשבר בעקבות הקורונה, זקוקה לסיוע ולנו יש את היכולת לתת ולעזור ברגעים באמת מורכבים. ההערכה שאנחנו מקבלים, האפשרויות הגדולות שניתנות לנו לעזור והתחושה שאנחנו באמת עושים יום אחרי יום פעולות שהופכות את העולם למקום קצת יותר טוב, כל אלה משאירים אותי בקרן. מבחינתי זה מקור לגאווה".