אלברט גובאר, שעלה לארץ בסיוע הקרן לידידות בעקבות הקרבות באוקראינה, למוד מלחמות: הוא נולד ב-1935 בקייב והיה פעוט כשפרצה מלחמת העולם השנייה. מביתו החדש בישראל הוא מסתכל על הצבא הרוסי ולא מצליח להבין איך קורים דברים איומים כאלה. יום הזיכרון הציף מחדש את הכאב על אחיינו, שנרצח על ידי מחבלים
"כשהייתי בן 17 רציתי להיות קצין בצבא הסובייטי כמו שהיה אבי, ואכן עשיתי זאת למשך 30 שנה. הייתי מומחה טכני, התפקיד שלי היה לתקן ציוד רדיו ואהבתי את זה מאוד. במשך כל חיי התגאיתי על היותי חלק מהצבא האדום", אומר אלברט גובאר. "היום אני כבר לא יודע מה לחשוב על המלחמה באוקראינה ועל הדברים הנוראים שהצבא הרוסי עושה לאזרחים שלנו. לא האמנתי שקצינים שהתחנכו על אותו אתוס הרואי כמוני יכולים לבצע את הפשעים הנוראים והלא אנושיים האלה".
הדרך לישראל לא הייתה קלה. "המלחמה באוקראינה מצאה אותי בחרקיב", הוא מספר. "הבית שלי ממוקם במרכז העיר, אז לא היו הרבה הפצצות. עם זאת, פעם אחת, באמצע מרץ, הייתה פצצה שכנראה כוונה לבניין העירייה, שנמצא לא רחוק מהבית שלי. אני חייב לומר שכשהפצצה התפוצצה לא פחדתי יותר מדי, כיוון שאני איש צבא לשעבר, אבל הרגשתי בדידות נוראית. רק תארו לעצמכם: בלי חשמל, בלי אינטרנט, שקט מוחלט בחוץ, אפילו לא קול אנושי.
"בלילה הראשון לאחר ההפצצות החלטתי להתפנות מחרקיב. ידעתי שאני נוסע לישראל. אחותי הקטנה גרה כאן, והיה לי מאוד חשוב להישאר עם המשפחה עד סוף ימיי. עכשיו אני גר בחיפה, שהיא עיר יפה מאוד. אם אנשים בנו עיר יפה, זה אומר שהם אנשים מתורבתים. זו הסיבה שבישראל כל כך הרבה אנשים עוזרים זה לזה. האחווה ביניהם עוזרת לשרוד".
את יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה ציין לראשונה בארץ. כל השנה הוא זוכר את אחיינו, בנה של אחותו, שנרצח על ידי מחבלים בישראל כשהיה רק בן 19, אבל ביום הזה יש משהו מיוחד. "הג'יפ הצבאי שלו חסם את המכונית עם המחבלים והמטענים והציל אוטובוס מלא בחפים מפשע", מתאר גובאר. "לראשונה אני מציין את היום החשוב הזה בישראל עם המשפחה שלי, שכמעט כולה בישראל, חוץ מהבת שלי, שברחה מאוקראינה לאוסטריה. אני מאמין שהיא תמצא את דרכה לישראל בהמשך".
רגע לאחר הנחיתה בישראל גובאר מספק שיעור לחיים: "כשאני מדבר עם מישהו אני אף פעם לא אומר 'להתראות'. אני תמיד אומר 'בהצלחה'. אני לא בטוח שלראות שוב אחד את השני יהיה לנו חשוב, אבל הרעיון של הצלחה כולל את כל מה שאדם צריך: בריאות טובה, קצת כסף לחיות, אוכל, משפחה אוהבת ושלום. אם יש לך את הדברים הבסיסיים האלה יש לך ממש מזל".