הסיפור של אתי, אם לחמישה, מתחיל בשידוך ל"פרינס צ'רמינג" שמתגלה כאדם אלים ואכזרי, ונמשך בבריחה עם ילדיה למקלט לנשים מוכות ויציאה לחיים שבהם היא נדרשת להתחיל הכל מאפס
אתי היא ממשתתפות הפרויקט 'שלך בידידות', התומך בתכנית 'דף חדש' שנועד לסייע לנשים ביום שאחרי, עד לעצמאות מלאה
הם הכירו בשידוך והקסם קרה מיד. היא, אתי (שם בדוי), בת למשפחה טובה. הוא תלמיד חכם. שנה וחצי לפני היכרותם אתי איבדה את אביה, שאליו הייתה קרובה במיוחד. הוא הצליח להיכנס אל החלל שנפער.
"פרינס צ'רמינג", היא מספרת, "ידע למצוא את נקודות החיבור איתי, דיבר בשפתי. ידע מה אני רוצה לשמוע, הראה לי את מה שאני רוצה לראות. זה היה חיזור מטורף. הוא ידע להקשיב שעות ארוכות, הזדהה איתי, יצר יחסים אינטימיים מאוד קרובים ושיתף בדברים מאוד אישיים שלו. השדכנית שאלה אותי מה דעתי. אני, שמעולם לא האמנתי בסיפורי סינדרלה, אמרתי: אני צריכה לחשוב. רציתי לעבוד מהמוח ולא מהבטן".
בתום שלושה חודשי חיזור נמרץ החליטו להתמסד. חודשיים לאחר בואה לעולם של בתם הבכורה זה הגיע. סטירה חזקה, מצלצלת, משפילה. "היינו בטיול בבית של דודה שלי בקיץ. מההלם לא יצאתי מהחדר. התחושה הייתה של צניחה חופשית מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. עד היום אני לא זוכרת מה היה באותו יום. לא לפני ולא אחרי. טראומה גדולה".
היום, אחרי סבב שלם שכולל תלונות במשטרה, התעללות פיזית ופסיכולוגית, שהות במקלט לנשים מוכות ולאחריה מגורים בדירת מעבר, היא יודעת לומר בוודאות: "כל דגלוני האזהרה היו שם אבל לא הייתי מזהה אותם. כשאין מודעות את מפרשת הכל אחרת. חלק מהאלימות הייתה גם פסיכולוגית. אצל מתעללים כמוהו מדי פעם המסכה נשמטת מהפנים, אבל הם מאוד זהירים. אחרי שנולד הילד הראשון בדרך כלל הם מרשים לעצמם לשחרר. זה כרטיס ביטוח. לאישה עם ילד הרבה יותר קשה לעזוב".
אתי היא אחת מכ-200 אלף נשים בישראל שחוות אלימות במשפחה. יותר ממחצית מהנשים ששהו במקלט חוזרות למעגל האלימות לאחר שהן עוזבות אותו. על הרקע הזה נולדה התוכנית "דף חדש", שיזם ומוביל משרד הרווחה והשירותים החברתיים. התוכנית מופעלת מקצועית על ידי הארגון "בעצמי" ובסיועה של הקרן לידידות, ומסייעת לנשים ביום שאחרי המקלט להתחיל את החיים מחדש ולהשתלב בקהילה – עד לעצמאות מלאה.
התוכנית מעניקה סל מענים ועזרה במיצוי זכויות בתקופה מאתגרת במיוחד. תקופה שבה אתי לומדת ועובדת במקביל ונדרשת להתחיל, כפי שהיא עצמה מגדירה זאת, "יש מאין". הסיוע שהיא מקבלת מהקרן לידידות כולל בין השאר תווי שי, שמאפשרים לה מרחב נשימה בהישרדות היומיומית.
"מי יאמין לי?"
אחרי הסטירה הראשונה בעלה נגח בפניה. היא הייתה בהיריון השני. הפעם סיפרה על כך לבת משפחה שלו, שעימתה אותו עם הדברים. הוא בכה, ביקש סליחה והבטיח שהדברים לא יחזרו.
"הוא עמד בדיבורו. הוא לא נגע בי בקצה האצבע כשבע שנים", מספרת אתי. "באמת חשבתי שהוא טיפל בעצמו. את האלימות הפסיכולוגית לא ידעתי לזהות: אינספור מניפולציות, מקרים שתפסתי אותו על חם. טיפין טיפין, כמו רעל בזונדה, אבל זה הורג לא פחות מאלימות פיזית כי היא הרבה יותר קשה לזיהוי. הוא הצליח לתעתע בכולם".
אחר כך הגיעו שנים איומות של אלימות פיזית ונפשית. "מצאתי את עצמי עם חמישה ילדים, כשמסביב כולם משוכנעים שאנחנו הזוג הכי טוב בעולם ושהוא אדם נפלא ואיש חינוך מוביל. זה קושי פסיכולוגי עצום. מי יאמין לי?".
מתי הבנת שיש לזה שם?
"אחרי כעשור של חיים משותפים התחלתי לחפש תשובות. למעשה, האינטרנט הציל את חיי. ביום בהיר אחד מצאתי ברשת שאלון לבדיקת מסוכנות. עניתי על כל השאלות. לא אשכח איך כל פעמוני האזהרה צלצלו. אמרתי לעצמי 'הנה, אני שם'. היה לי קשה מאוד לעמוד מול המראה ולהגיד לעצמי 'את קורבן, את אישה מוכה'. אני, המוכשרת, התלמידה הכי טובה, זו שתמיד מוקפת בחברות".
את התלונה הראשונה מתוך סדרה של תלונות הגישה כשהתחילה אלימות כלפי הילדים. המצב הלך והסלים והאלימות גברה.
"בשנה האחרונה שחייתי איתו היו שלושה אירועים ממש מסכני חיים. אחד מהם היה ליל אימים מהגיהינום. עברתי אונס ברוטלי ואז הבנתי שזהו, אי אפשר להמשיך ככה. הכניסה למקלט של עמותת 'בת מלך' הגיעה אחרי שהוא העלה את הילדים לאוטובוס בניסיון להבריח אותם לצפון, אחרי שהיה אמור לראות אותם רק במרכז קשר. הכאוס והטירוף היו כאלה שלא היה שבוע שלא קרה בו משהו. הבנתי שאו שיכניסו את הילדים שלי למוסד בגללו, או שאני לוקחת אותם איתי למקלט לנשים".
זה דורש אומץ.
"אכן צריך המון אומץ. הגשת תלונה במשטרה הייתה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים. במקרה הפרטי שלי עד היום מתנהלים הליכים פליליים על תיקים מ-2016 . הם פתוחים בגלל שאני אישה מאוד נחושה ומאוד עקשנית, והמשכתי להתלונן. רוב הנשים אחרי פעמיים-שלוש מפסיקות להתלונן. זה גוזל את כל האנרגיות. לא יוצא מזה שום דבר".
אחרי התלונה הראשונה שהגישה במשטרה הוא הורחק מהבית, ואז הגיעה ראשיתה של סאגה משפטית שכללה הפרות חוזרות ונשנות של צווי הרחקה שהוציאה נגד האיש האלים, בעקבות אלימות קשה כלפי הילדים וסיכונם. בשלב הזה אתי כבר החלה לספר את סיפורה לכל הגורמים מהרשויות שנכנסו לתמונה. היא ישבה ותיעדה כל דבר. צילמה, הקליטה את השיחות, גיבתה הכל בראיות.
"אל תשכחי שבאותו שלב אני עדיין אוהבת אותו", היא מדגישה. "אני לא פסיכופתית כמוהו. יש לי רגש. חוץ מזה, אישה מוכה לא מפסיקה להיות מוכה כשהיא עוזבת את הבית. היא כבר לא אישה מוכה רק כשהוא עוזב את הראש שלה. אף אחד לא ידע על מה שקורה אצלנו בבית. זה היה סוג של צונאמי למשפחה".
היא שהתה עם ילדיה חצי שנה במקלט של "בת מלך", ואחר כך הגיעה לדירת מעבר למשך שנה.
"שלוש וחצי שנים שהוא גונב לילדיי ולי את היומיום. כשנכנסתי לדירת המעבר אמרתי לעצמי: למדת כל כך הרבה. נוציא מהלימון לימונדה ורודה. לא אשרוף את השנה הזאת בלי להתקדם. נרשמתי ללימודים, ואני יכולה להגיד לך שהסיוע של הקרן לידידות מאוד עזר לי.
"אחד המכשולים הכי גדולים של נשים ביציאה ממעגל האלימות זה שהן צריכות להתחיל הכל מההתחלה. גם אני, שהייתי מעצבת מצליחה, לא הצלחתי למצוא את עצמי: הגעתי למקום חדש בעיר זרה. היו הרבה דברים לדאוג להם. אם במקלט קיבלתי את כל התמיכה, אחר כך נזרקתי למים.
"כדי להאמין בעצמי שוב החלטתי להתחיל ללמוד. זו תרפיה בשבילי. אני לומדת ועובדת. מאוד עסוקה. לא מקבלת מזונות, כי קניתי את הגט. זה להתחיל יש מאין כשאת עם חמישה ילדים. אני חיה המון זמן עם חגורה מאוד מהודקת, ולא הייתי יכולה לעשות את זה אלמלא התמיכה הזאת של הקרן לידידות, שמסייעת למשתתפות באמצעות שוברי קנייה. הכסף למזון הוא הצלה.
לעוף גבוה
השבוע בישרה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: "אני לא מאמינה שאני כותבת את זה, אבל אני תכף מסיימת את הסמסטר האחרון בלימודי התואר שלי".
במהלך שנת הלימודים הראשונה שלה, ברגע שנכנסה לדירת המעבר של "בת מלך" נרשמה ללימודים. כיום היא פעילה חברתית בתחום המשפחה, בדגש על נשים חרדיות. היא אמנם נאלצה לקנות את חירותה ואת הגט שלה תמורת ויתור על דמי מזונות, אבל האופק הולך ומתבהר והיא משקמת את חייה ואת חיי ילדיה בצורה יוצאת דופן.
אתי היא רק אחת הנשים שיצאו ממעגל האלימות הודות לאומץ, תושייה וסיוע, ויש לה מסר ברור ונוקב: "אם אתם באמת רוצים לעזור לנשים מוכות לצאת ממעגל האלימות – אל תביאו להן דגים, תלמדו אותן לדוג! יש כל כך הרבה נשים חזקות וחכמות, שעם קצת עזרה ילמדו לעוף, וגבוה!".
