By Yedidut
0 Comments
סיפורה של עמותה- הקרן לידידות מלווה את "טנא בריאות" מראשית פעילותה, עוד בהיותה פרויקט בשנת 2004 ובהמשך במיסודה כעמותה בשנת 2006 ועד היום הזה. בזכות תמיכתה העקבית והמתמשכת של הקרן לידידות בעמותת טנא בריאות, התאפשרו הקמה והפעלה של תכניות ושירותים חיוניים מאוד לקידום בריאותם ורווחתם של עשרות אלפים מקרב יוצאי אתיופיה.
הרב אקשטיין ז"ל יזם יחד עם תנועת "אחריי!" הקמת פרויקט שנת השירות ראשון מסוגו לבני פריפריה – בפריפריה.
המילים הראשונות ששמע ויטאלי שטיין עם הנחיתה בישראל היו "ברוכים הבאים הביתה". לברכה זו יש משמעות מיוחדת עבור משפחת שטיין, לאחר איבדו את ביתם באוקראינה כשהתחילה המלחמה עם רוסיה. "העיר שלנו הופצצה בכבדות, שדה התעופה ותחנת הרכבת המרכזית נהרסו קליל בהפצצות, הבית שלנו נפגע, הרחובות סויירו על ידי חמושים רוסים ולא היה למה לחזור, כל החפצים שלנו נעלמו כלא היו".
פרוייקט ההתנדבות של הקרן לידידות חיבר בין אדה, זינה ודלי לפני כחמש שנים. מאז הן הפכו לחברות קרובות. "יש כל כך הרבה דברים שמחברים ביננו " אומרת זינה. "שלושתינו אלמנות, גדלנו בברית המועצות, שרדנו את השואה ותמיד חלמנו להגיע לישראל. הגורל הפגיש אותנו ומאז אי אפשר להפריד ביננו. אנחנו חולקות ביחד את הרגעים השמחים וגם את הזכרונות העצובים, תמיד נמצאות שם אחת בשביל השנייה ומרבות לצאת לטיולים משותפים. היינו ביחד כמעט בכל ישראל, מעמק החולה עד ים המלח."
"אנחנו האוזניים, העיניים והידיים של הקרן. אנחנו יודעים מה הם הצרכים של הקשישים באזור שלנו, ועושים ככל יכולתנו כדי למלא אחר אותם צרכים על הצד הטוב ביותר" יסמין קלפה
"באחד מביקורי הבית הראשונים שלי בקרן הגעתי לקשישה בודדה המתגוררת בגבעת אולגה. נדהמתי לגלות בית מלא בשקיות ללא רהיטים ושק שינה במקום מיטה..."
כשמדובר בהעלאת יהודים לישראל, מבחינתו של נציג הקרן לידידות בבואנוס איירס ליאונרדו (ליאו) ניידורף אין דבר כזה "בלתי אפשרי". עם זאת, הוא מודע היטב לדקויות ומבין גם את השתיקות שבין המילים
"השנה האחרונה הייתה פשוט מטורפת, בשנים רגילות, מהמדינות שעליהן אני אחראי, הקרן פועלת להעלאתם של כ-600 עולים. בשנת הקורונה עלו כמעט 1,000 עולים. האתגר המרכזי השנה היה לוגיסטי, מכיוון שחוקים השתנו לעתים תכופות והיה קשה לעקוב אחרי הדברים. הקרן לידידות הצליחה להגיב בצורה מדהימה ולתת מענה נרחב לכל הצרכים, גם בתנאים של אי ודאות.
רגינה לש-רזניקוב עלתה בשנות ה-90 מקזחסטן ומכירה מקרוב את המורכבות הכרוכה במעבר ממדינה אחת לאחרת. בתפקידה כמנהלת מערך העלייה ממדינות מזרח אירופה בקרן לידידות היא עושה הכל כדי להקל ולסייע – ומתרגשת עד דמעות בכל פעם שמתקשרים אליה כדי להגיד פשוט תודה
נטלי שקלובר עלתה לפני כעשרים שנים מאוזבקיסטן לישראל. במשך שנים ארוכות היא עבדה בקמעונאות, כך שיצירת שיתופי פעולה אינה זרה לה. לפני כשש שנים היא הגיעה לקרן לידידות ומאז מרגישה שכל יום הוא שליחות. "בנוסף לעבודה שלי כרכזת שטח אני מתנדבת בעצמי ומסייעת לשתי קשישות שממש נקשרתי אליהן. אולי בגלל שאני מתנדבת בעצמי, אני מבינה עד כמה כל אדם שמתנדב או עושה משהו למען האחר, זה פשוט חתיכה של זהב".
כלי נגישות
