"מרי כריסמס! ידעתי שגם הקורונה לא תעצור אתכם"

אחרי שסיימו להאיר את חג החנוכה לקשישים בכל הארץ, מתנדבי הקרן לידידות לא שוכחים את הקשישים מהעדה הנוצרית ומספקים להם ערכות חורף הכוללות כרבולית, תאורת חורף, צעיף ושקית שוקולדים

זו הייתה תהלוכה מיוחדת במינה לרגל הכריסמס. תהלוכה חגיגית של מתנדבות ומתנדבי הקרן לידידות, שתושבי העיר העתיקה בירושלים לא ישכחו. מדלתות הבתים יצאו קשישים עם אור על פניהם, נוכח קולות השירה ומחיאות הכפיים.

"עד עכשיו הרגשתי שאני כבר לא ממש בחיים. החזרתם לי את הרוח, את השמחה", אמר קשיש אחד. אחר סיפר שבינו לבין רעייתו התעורר דיון האם יש צורך לקשט עץ אשוח השנה. "עכשיו אני מבין ששום דבר לא יעצור את אנשי הקרן מלהגיע לבקר, אפשר להתחיל את החג. חג שמח!".

חלוקת ערכות לקראת החורף היא אחת הפעילויות השוטפות שמבצעת הקרן לידידות מדי שנה. השנה, בשל משבר הקורונה, המבצע הזה קיבל צבעים חדשים לגמרי והיה מלווה בהתרגשות מסוג אחר, של המתנדבים, של הקשישים וגם של תושבי העיר העתיקה בירושלים.

"הערכות שאנחנו מחלקים בחורף כוללות כרבולית, תאורת חורף, צעיף ושקית שוקולדים עם איחולי Merry Christmas עליהם", מספר יסאר אלסעד, רכז שטח במזרח ירושלים, הנגב ויישובי המשולש. "השנה, בשל מגבלות הקורונה, הבנו שאי אפשר להיכנס לבתים כדי לבקר את הקשישים, אבל רצינו שאיכשהו הם יחוו את אווירת החג. מהסיבה הזו החלטנו לקיים מעין תהלוכה של מתנדבים, כמובן באישור המשטרה הקהילתית ובכפוף להנחיות משרד הבריאות. בתהלוכה השתתפו נגנית גיטרה, מתנדבים שלבשו חולצות ממותגות של הקרן, ואפילו מתנדב שרכש מכספו תלבושת של סנטה קלאוס והוסיף הרבה קסם לאירוע".

יחד צעדו ברחבי העיר העתיקה, שרו, מחאו כפיים ומילאו את הרחובות. "זו הייתה תחושה מרגשת מאוד", מתאר אלסעד. "מכל החלונות יצאו תושבים, לאו דווקא מוטבים של הקרן, שהצטרפו לשירה ומחאו כפיים. היו אפילו נשים שיצאו מהבתים והתחילו לרקוד באמצע הרחוב עם המתנדבים. הייתה פשוט אווירה של חג".

אחת ההנחיות שניתנו למתנדבים הייתה שאין להיכנס בשום אופן לתוך בתיהם של המוטבים, בשל מגבלות הקורונה. הפשרה הייתה שאם הקשיש מתעקש, רכז השטח יערוך את ביקור הבית ויתר התהלוכה תמשיך בדרכה.

"הייתי בטוח שהנוסחה הזו תעבוד", אומר אלסעד. "לא לקחתי בחשבון שמהר מאוד הטלפון שלי יתמלא בהודעות עם כתובות של מוטבים שלא מוכנים לוותר על ביקור הבית שלי. כל אחד מהם היה צריך את המגע הקרוב, חלק מהאנשים האלה כמעט לא יצאו מהבתים במשך שנה, והמפגש הזה היה בעל ערך אדיר מבחינתם. מטבע הדברים, התגובות של הקשישים העלו דמעות בעיניים שלי ושל המתנדבים".

במבצע החלוקה השתתפו יותר מ-50 איש מטעם הקרן לידידות. "חלק מהמתנדבים פעילים בקרן כבר מספר שנים", מספר אלסעד. "יש כאלה שהיו תלמידים כשהחלו את ההתנדבות והיום הם כבר סטודנטים באוניברסיטה. אחד המתנדבים שלקח חלק במבצע הוא בן 87. לראות אותו עובר עם החבילות בין הבתים של הקשישים, נהנה מאווירת החג ושוכח לכמה רגעים את העובדה שכבר שנה כמעט לא ראה את הילדים שלו בשל משבר הקורונה, זו תחושה של התרוממות נפש. ברגעים כאלה מחלחלת ההבנה של העוצמה שיש לכל אחד מהמבצעים האלה. העשייה בקרן ממלאת את המתנדבים בתחושת שמחה וסיפוק לא פחות מאשר את המוטבים עצמם". אמנם מדובר בשנה לא רגילה, אבל נדמה שדווקא בזכות הריחוק נוצרו חיבורים שבשנה רגילה ספק אם היו מתרחשים. "למרות שמדובר בחג של נוצרים, החלטנו לחלק את הערכות ולעבור עם התהלוכה גם אצל הקשישים המוסלמים", מבהיר אלסעד. "יש מצבים שקשיש נוצרי חי צמוד לקשיש מוסלמי בעיר העתיקה, וזה יצר קירוב לבבות מרגש. ככה הגענו לכ-300 קשישים ברחבי העיר העתיקה, 300 אנשים שזכו לאור, לשמחה ולערכה מפנקת שתוכל לחמם להם את החורף. הם חיכו לביקור שלנו עם ברק בעיניים, ואין תחושה מספקת יותר מזו. זה ממלא את הלב באופטימיות לקראת השנה החדשה".